יערונת יפה שלי

8 שנים חלפו ומבטך הנפלא, החכם והתמים ניבט אלי.
אני לא סולחת ולא משלימה עם אובדנך.
את איתי ללא הפוגה ובכל מה שמתרחש במשפחה את נמצאת אתנו.
לא משה ממני, רואה אותך בכל:
כדודה מתוקה לעמרי, עפרי ונעמה, כאחות לטל ודפנה וכבת דודה מקסימה לערן, ליאור ונועה.
כמה היית שמחה ומאושרת לחיות איתנו הכל,
כמה אושר היית את מביאה איתך למשפחה שמנסה להמשיך למרות הכל.
אנחנו מנסים להיות גיבורים למענך, לפעמים מצליחים ולעיתים קרובות מתרסקים, ואיש איש בדרכו ובשקט כדי להגן על האחרים, כי זה מה שאת היית רוצה.
אני מספרת עלייך ללא הפוגה לכל מי שרק רוצה לשמוע.
לעיתים כה קרובות את מעלה חיוך על שפתי, כי אני נזכרת בתגובות החמודות והמיוחדות שלך כמו:
" נו אסתי, מה זה כבר משנה" או " אסתי יהיה בסדר" ו"הבסדר" המיוחד רק לך שאני מנסה לשמר את הצליל שלו, ורואה את שערך המתולתל והמהמם ואת ההליכה המיוחדת שלך ועינייך המדהימות והכחולות ויודעת כמה היית מודעת ליופייך וכמה יופי הענקת לכל הסובבים אותך...
כל כך מתגעגעת אליך יערונת....
הכל ממשיך לזרום ואני ממאנת להוציא אותך מהזרימה הזו, את איתנו יערונת שלי.
גם בימים קשים אני נעזרת בך, במלחמה אמא הבטיחה לי שהיא בקשר איתך ואת שומרת לנו על ליאור, ואכן שמרת יערונת, עזרת לו לחזור אלינו בריא ושלם כי אמא אמרה לי שאת מפזרת אבקת פיות סביבו. והרי היית פייה מקסימה אף בחייך.
אז אנא, המשיכי לפזר אבקה זו סביב כולנו, אנו כה זקוקים לזה.

אוהבת אותך ומתגעגת
אסתי.
יערה נסיכה שלנו

רציתי לספר לך שעדיין בכל בוקר, השמש זורחת בזריחה מדהימה והאוויר קריר, עם ריח כזה של בוקר והצפרים מצייצות בדיוק כמו שאהבת....
ובכל ערב עדיין בוערות שקיעות בגוון כתום אדום, אל תוך הכחול העמוק של הים, בדיוק כמו שאהבת....
ובין בוקר לערב קוצרים דשא, וריח נעים של עשב קצור מרחף באוויר, כמו שאהבת....
וריח של גויאבות בתחילת הסתיו.
רציתי גם לספר לך
שהחנויות מלאות בבגדים יפים
בדגמי נעליים, מגפיים וצעיפים
הכל כמו שאהבת....
ואת יודעת שיהודה פוליקר עדיין כותב ושר
כמוהו גם סטינג, רביץ וגידי גוב
והשירים מתנגנים ברדיו בלי סוף
בדיוק כמו שאהבת...
ילדונת שלי, המדבר נשאר קסום פראי ונהדר
והנופים מדהימים בדיוק כמו שאהבת....
ובכל שנה בנוער העובד חוגגים את חג המעלות
ועל הבמה רוקדים בנים ובנות
ומדריכים מכינים צ'ופרים לטיולי חנוכה וסוכות
הכל כמו שאהבת....
וכאילו העולם מתנהל לו כשורה
יום רודף יום
שנה אחר שנה
אבל הכל קורה בלעדייך יערה
את חסרה בכל שקיעה ובכל זריחה
את חסרה בכל חג ובכל ארוחה
את חסרה בכל מפגש, בכל ארוע
את חסרה לכולנו בכל יום ויום בשבוע
את חסרה לבני המשפחה האהובים
אשר נשארו כמו שאהבת.... אבל הרבה יותר עצובים....

יערונת הזמן אינו מרפא
והכאב על אובדנך אינו קופא
ואנחנו נשארים עם הגעגוע
וממשיכים במעגלי החיים לנוע
ולא מבינים בכלל מדוע
ולמה לא נשארת שלנו
ומה בער שם כל כך במרומים
אותך לקחת מאיתנו.....

היי שלום גוזל שלי
אמא
הקיץ האחרון

ביצוע: שפיות זמנית
מילים ולחן: מקס גת מור

זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
דמעותי יזרמו במורד הרחובות
כמו עלה נושר ותקוות רחוקות

אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים
אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
תעצמו את העיניים כל גשם ראשון
ותחשבו עלי

אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים
לדעת אם יש צורות חיים אחרות
ואם המתים ממשיכים לחיות

כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחתם...

View our GuestBook
You are welcome to share your thoughts and feelings
בלדה לאישה

ביצוע: נורית גלרון
מילים: תרצה אתר
לחן: משה וילנסקי

אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה
היא הביטה עד בלי שבע, היא הביטה וידעה
שכעת פורחות בעמק, שלל חבצלות הבר
ולמרות הכל, הכל נגמר.

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,
לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע,
אף כי עוד פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר
למרות הכל, הכל נגמר.

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,
כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר
אך למרות הכל, הכל נגמר.

Light A candle for Yaara
View Yaara's candle page
Sign our GuestBook
Write to Tzipi & Nati

31.10.2006
מכתבים ושירים שקראנו ביום השנה השמיני
יערה

היום שאנו נפגשים כאן בין השדות לפרדסים -
לקיים את האזכרה השנתית שלך
וחשים כולנו עד כמה את חסרה,
אני מרגישה שדבר חדש התהווה;
לאט, במשך השנים התגבשה קבוצה.

מדי טכס מתייצבת אותה חבורה
כמו עברה ביחד איזו תקופת הכשרה, או גיבוש
מכירים, מאוחדים, שותפים לעשייה
וכן, גם שמחים לקראת הפגישה!

ואני חושבת - זו שלך היצירה,
סביב זיכרונך התאספה החבורה
את מחברת אותנו על פני השנים
ומזמנת אותנו למפגש ידידים.

ראי זה פלא, את נוכחת בתוכנו
ונישאת בזמן בתוך זיכרונותינו!

אוהבת ומתגעגעת
ורד

כשמביטים ביערה, דבר ראשון רואים את העיניים.
לא בגלל שהן כחולות וגדולות,
בגלל שמיד אתה מרגיש שהמבט עוטף אותך.
העיניים חודרות אליך ונוגעות בך ברכות,
מקשיבות לך, ואפילו אם לא תדבר, תרגיש שהן מבינות אותך.
בזוית העיניים, תמיד מופיע מין חיוך מרגיע,
מין מבט שאומר, זה בסדר, אין בעיה, יהיה טוב.

כשמביטים ביערה, אתה מביט לשפתיים,
פה רחב עם טור שיניים רחבות ולבנות,
תמיד מחייך ויוצר גומת חן קטנה בצד.

כשמביטים ביערה, אי אפשר שלא לראות את הנמשים הפזורים בחן על האף והלחיים,
לא ג'ינג'ים ולא כתמים, פשוט נמשים שמקשטים את הלובן של הפנים.

כשמביטים ביערה, רואים שאת הפנים היפות, עוטפת רעמת שיער, כמו קישוט לפנים, כמו מסגרת יפה, משלימה...
וכמו הפנים גם השיער, רך, מתולתל וכאילו צוחק ומתבדר יחד איתה.

כשמביטים ביערה, היא ניראת כמו מהורהרת, כמו מקשיבה....
מקשיבה לך, מקשיבה לרוח, מקשיבה לשמש ולשמים...
מקשיבה אולי לטבע ולקולות שאתה אולי לא שומע בכלל...

כשמביטים ביערה, תמיד מביטים בגובה העיניים,
גם כשהיתה ילדה קטנה, אי אפשר היה אחרת, כי היא הביטה בך בגובה העיניים,
לא גבוהה ממך, אך בטח שלא קטנה ממך...

כשמביטים ביערה, רואים מיד שמה שהיא לובשת, ממש מתאים לה,
בין אם זה בגד זרוק או חגיגי,
תמיד משתלב הלבוש, התכשיטים, השיער והאיפור במראה שלה,
במבט שלה, בהתנהגות, בהליכה ובכל תנועה.

כשמביטים ביערה, אי אפשר לשכוח, אי אפשר לחשוב במושגי עבר.... אי אפשר להתנתק....

כל כך מתגעגע....
אבא
אהבתי
בצוע - אושיק לוי
מילים - יענקל'ה רוטבליט
לחן - יהודה פוליקר

היי שלום אהבתי
הקדמת ללכת
הלא יכולת להתעכב כאן עוד מעט
ומול עיני את מרחפת מחייכת
באור הערב היורד לאט לאט

כמו חלום חלום
חולפים חיינו
הכל נגוז הכל נמוג ונעלם
העננים הלא אינם יודעים את שמנו
הכוכבים עוד מאירים אחרי מותם

ולמה לא
למה לא
למה לא נשארת איתנו
ומה היה כל כך דחוף שם במרומים
אותך לקחת ככה מעימנו

היי שלום אהבתי
הקדמת ללכת
למה מיהרת כל כך אל בין המלאכים
ומול עיני הנה את מחייכת
את החיוך אשר שמור בתוך תוכי

ולמה לא.....