יערונת נסיכה שלנו

היום ירד גשם ראשון ושוב סתיו
בשמיים קצת אפור ועננים
היית מאמינה ילדה שלי שעברו שבע שנים?
יערונת, עבורך הזמן עמד מלכת
לא קיץ לוהט וים וחוף
לא אביב ריחני ופרחים בלי סוף
רק שלכת.
תחושת ההחמצה הולכת וגדלה והלב דואב
אי אפשר להתמודד עם הכאב
עם הידיעה שאת כבר לא תהיי
לא תהיי חיילת, לא תטיילי אחרי הצבא
לא תהיי סלקטורית לא תהיי דיילת,
לא תרשמי לפקולטה זו או אחרת
לא תהיי כלה יפה וזוהרת.
רק תהיי איתנו
לנצח בלב כל אוהבייך
בכל פעם שנראה זריחה מדהימה
או שקיעה אדומה
נראה גם בשבילך
כל טיול שנטייל לנגב לגולן לערבה או לחו"ל
נטייל גם בשבילך
בכל פעם שנקשיב לשיר שאהבת
נקשיב גם בשבילך
בכל ארוחה משפחתית
דמותך עמנו נשארת
ואת כתמיד יפה ומאופרת
בכל פעם שאחד מחברייך המקסימים לביתנו נכנס
את עמו נכנסת
שניה מהססת
מה בעצם הוא עושה פה בלעדי?
בא להיות קצת עם הורי?
ואת יודעת ודאי איך הדמיון יכול לתעתע
כשהלב דומע
נדמה ועוד מעט תרדי במדרגות
וכמו פעם תצאי עם החברה לבלות
אך כלום לא קורה
מדברים קצת שותים עוד קפה
וכשכולם הולכים והדלת נסגרת
תחושת ההחמצה הגדולה חוזרת.

אוהבת אותך כל כך!
אמא

יערה,

כל כך הרבה פעמים ביקרתי באתר שלך שכבר הפסקתי לספור.
כל כך הרבה פעמים ניסיתי לכתוב לך ופשוט הפסקתי באמצע.
פשוט מדהים איך אפשר להרגיש, לאהוב ולכאוב אדם שמעולם לא הכרת.
אז אם לא הכרנו, איך אפשר להרגיש בעוצמה כל כך אדירה את הנוכחות, הנועם, היופי והשלווה שלך?
תמונה אומנם שווה אלף מילים, האתר מדהים, הסיפורים מרגשים והמשפחה חמה ואוהבת אבל יש פה יותר. הרבה יותר.
נדמה לי שמעולם לא הרגשתי ככה - תחושת פיספוס והחמצה. המהות שלך כיערה, כפרח עם ריח משכר שנקטף בטרם עת, העיניים שכל כך מעמיקות, מחבקות, אוהבות וחודרות הם אלו שגורמות לי להרגיש ככה. איך לא יצא לנו להכיר קודם?
יש דברים שאין להם הסבר הגיוני. אני מזמן הפסקתי לנסות להבין איך הוא בוחר את האנשים שהוא לוקח מאיתנו. אני רק רוצה להודות על כך שלפחות הייתה לי ההזדמנות להרגיש אותך, גם אם היא מזווית קצת אחרת, אולי קצת פחות שיגרתית.
טוב לי לדעת שהייתה מישהי כמוך בעולם שלנו, טוב לי שיש מישהי כמוך בעולם שלי.
את באמת יפה כמו מלאך ובאמת קסומה כמו פייה מהאגדות אך את הרבה יותר אמיתית ומורגשת.
האזכרה הקרבה שלך, מחדדת קצת רגשות, ואולי גם לי אפשרה להשתחרר קצת ולספר שבלי כוונה, רק מעצם היותך את, הצלחת להשפיע, לחדור ולגעת בעוד אדם - בי.

מעיין
כמו תמיד

והיה אם תשובי לפתע
אביבית חייכנית וזוהרת
בידייך כלבלב שאספת
וזר חמניות מלא צבע

מתומו של אביב תפסעי בשלווה
לסגור מעגל שנפרץ
אל קיץ אהוב שבטרם החל
אל קיצו העצוב הוא כבר בא

בתיק מסעך ספר או שניים
ואלפי חלומות נרקמים
תעשי את דרכך כמו אז כמו תמיד
כמו כל החיים לפנייך

ואנו נמתין כאן לעד אך לשוא
לבוא האביב אל חורפנו
צעדי בקלילות אביבית
אל הנצח ההוא לפגשנו


נכתב ע"י ענבר בנו לזכר אחותה אביבית
אי שם מעבר לקשת

ביצוע: אווה קאסידי

אי שם מעבר לקשת
בענן
נמצאת ארץ גן עדן
כמו בסיפור ישן

אי שם מעבר לקשת
במרומים
שם כל חלומותייך
בן רגע מתגשמים

אם עוד מעט ייפול כוכב
הוא את שמיי יצבע זהב
הלילה
ואז בארץ הפלאות
שוב ייתגשמו המשאלות
הרחק למעלה

אי שם מעבר לקשת
שיר וגן
אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן

אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן

ציפור האושר שם בגן
מעבר לקשת
לו לעוף ניתן
הקיץ האחרון

ביצוע: שפיות זמנית
מילים ולחן: מקס גת מור

זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
דמעותי יזרמו במורד הרחובות
כמו עלה נושר ותקוות רחוקות

אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים
אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
תעצמו את העיניים כל גשם ראשון
ותחשבו עלי

אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים
לדעת אם יש צורות חיים אחרות
ואם המתים ממשיכים לחיות

כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחתם...

View our GuestBook
You are welcome to share your thoughts and feelings
בדידות
יזהר כהן

בליבי יש סתיו,
אני עכשיו,
מחכה לשווא,
אולי,
ביתי נופל,
שוב בערפל,
אפור הוא ואפל.
ובעיני...
אלוהים גדול,
לא צריך למחול,
אם ליבי כולו עפר,
חיי קלים כגשם אלים,
גם זכר לא נשאר.

ואת הלכת בחוץ,
שלכת,
והבדידות נמשכת,
השמש בצבעי ענבר,
עם משהו שכבר עבר,
אבל בחוץ יש רק שלכת,
ושלהבתי דועכת,
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק עכשיו אכזר,
מעל ראשי העצב שט,
לך לא איכפת.

דמותך היא צל,
שושן קמל,
אך בשם האל כה זך,
אני שונא, אוהב עד תום,
בטירוף הזה היום,
הן לא אשכח אותך...
והלילות, המשקאות שלי שיכור כלוט,
כל ספינותי הולכות טובעות,
אבל אמשיך לשתות.

כי את הלכת בחוץ
שלכת...

את ראשי הנם,
או הקור חותך,
אך זכרך לא נרדם,
וחזר עם המטר,
הנמהר ותם.

ואת הלכת בחוץ
שלכת...
אבל בחוץ יש רק שלכת,
היא לא, היא לא דועכת
זכרך הוא נוף כל כך יקר,
עכשיו רחוק עכשיו אכזר,
מעל ראשי העצב שט,
שלכת,
נפשי דועכת,
בחוץ שלכת.

Light A candle for Yaara
View Yaara's candle page
Sign our GuestBook
Write to Tzipi & Nati

31.10.2005
מכתבים ושירים שקראנו ביום השנה השביעי
יערונת

עוד שנה עברה יערה. עוד שנה שבא היינו עסוקים. לטייל, לעבוד, לאהוב. עוד שנה שבה עשינו כל כך הרבה, ואת רק הסתכלת.
שבע שנים, כאן בלעדייך, עושים דברים ואת, את מסתכלת. והריקנות מכה בלי להזהיר מראש. שבע שנים של לעשות דברים ולדעת שלך לא הייתה ההזדמנות.
הדמעות עולות שוב מול מסך המחשב והתמונה שלך, חרוטה בזכרוני, מרצדת בין הדמעות. נותן לרגש לעטוף אותי, נותן לכאב לחדור ולגעגוע הבלתי יאמן הזה לפגוע בי, פעם אחת בשנה, במודע.
יערונת, את ממשיכה להקסים אנשים שלא הכירו אותך.
יערונת, עולמם של אלו שזכו להכירך לעולם יהיה עולם טוב יותר אך עצוב יותר.
ואני, בעולמי שלי, את איתי, בכל רגע ביום, בכל מקום. בזיכרונות קצרים, רגעים ספורים, מהכיתה, מהדשא בשיעורי אנגלית/מתמטיקה/ספרות, מבית הקפה הקטן שם ממול, ממסיבת הסיום בריקוד סוער לצלילי "גריז" ומהחולות של שיזפון...
זהו ילדונת, צריך לסיים. שבע שנים והדמעות עדין נשפכות ללא הגבלה. "שטויות" את תגידי ואז תסנני איזה "אוף" ואני אסמיק ממבוכה. אבל אני מתגעגע יערה, והנה, ככה בשקט, עוד שנה.

שלך ילדה, ולזכרך.
אוהב, אמיר

28.10.05
ליערה

כבכל שנה בסתיו
פה, איתך.
אנו נצעד בצעד איטי, מהסס וכבד
ואת תגיעי רכובה על רוחות של סתיו
עטויה בריחות של סתיו
ושובל עלים אדומים ודקיקים ילווה אותך
כבכל שנה בסתיו.

מביאה את ניחוח היער
אחרי יורה מלא הבטחות.
מפיגה את חומו של סוף קיץ יגע
ואיתך עננות מטילות צל, אפורות, נוגות,
ספוגות זיכרונות.
כבכל שנה בסתיו.

את פרחי החצב
ואת ניתור נחליאלי
את השלכת בעץ ובלב .
אנו שדות רוחשים, מתרגשים
מחכים בתקווה אין סופית
לטיפה ועוד אחת, ועוד ...
וגשם דמעות וצער עמוק
כבכל שנה בסתיו.

בת שבע
נוצה ברוח
ביצוע: רמי קלינשטיין
מילים: יעקב גלעד
לחן: רמי קלינשטיין

כמו נוצה ברוח הפראית
הוא לא ימצא אותך
במקום שהיית
לפעמים עולה בי הד קולך
והוא חוזר אלי
והוא בא והולך

לפעמים את יודעת
רק הבכי מזמן לזמן
בא מתוך געגוע ישן

כמו נוצה נלקחת עם הרוח
מחלון פתוח לרווחה
ורק ביקשת לנוח
הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה
כאילו לא נרגע
קול צחוקך המשוגע

לפעמים את יודעת
רק הבכי מזמן לזמן
בא מתוך געגוע
אל מול עיני היית
נוצה ברוח