אני לא שם - משורר אנונימי

אל תבכו על קברי -
אני לא שם,
אני לא ישן.

אני אלפי רוחות נושבות
אני יהלום של טל, בבוקר, על עלה רטוב,
אני קרן שמש על שדה חיטה בשל, צהוב,
אני גשם שקט ורך -
ביום של סתיו.

כשאתם מתעוררים בבוקר אפרורי
אני אוושת עלי שלכת מחוללים מחול סתווי.
אני ציפור נודדת
החגה מעל בשקט
אני הכוכב הנוצץ בליל...

אל תבכו על יד קברי, חייכו רעי ואהובי -
אני לא שם, לא מתתי יקירי.

31.10.2002
יערונת שלנו !

כל כך מעניין אילו דברים מעוררים את הכאב ומחדדים את האובדן.
אלבום תמונות שלך שמונח 4 שנים על השולחן בסלון כמעט באותה
זווית ואינו מתמלא יותר, ואני יודעת בלב דומע כי אלבום זה לא
יתמלא שוב לעולם בתמונות של צחוק ויופי ורעננות של גיל נפלא,
ואנחנו ממשיכים לצלם ולתעד ואת כל כך חסרה בכל תמונה.

ועל השידה בסלון מונח מדי פעם קלסר עב כרס ובו מוסיף נתי כמעט
יום יום מכתבים של אנשים מכל הארץ והעולם, שנכנסים לאתר שלך
ונפעמים וכואבים ובוכים יחד אתנו את חסרונך, וקלסר זה הולך ומתמלא.
וכשאני קוראת קשה לי להבין איך אישיותך המופלאה נוגעת ומעוררת
כל כך הרבה אנשים שלא זכו להכיר אותך, ובקלסר זה אני מוצאת
אחיזה ויודעת שדמותך לא נשכחה ולא תשכח כי את מופיעה בכל כך
הרבה מקומות בעולם יום יום כפייה נפלאה שחודרת ללבותיהם של
אנשים רבים כל כך וממשיכה לחיות ולהשפיע.

את יערונת חיה בלבבות שלנו גם כשאנו שוחקים, את אתנו ללא הרף,
והזמן לא מקטין את הכאב ולא את הגעגועים העזים אליך.

החיים כאן נמשכים ומתרחשים דברים רבים במשפחה,
חלקם כל כך שמחים. אמרה לי אלה באחת השיחות שכגודל השמחה
שמתרחשת אצלנו כך גודל הכאב שמלווה אותנו תמיד.
אני מודה לה על הדרך בה הביעה את מה שאני מרגישה.

אנחנו כל כך משתדלים ללכת בשביל של השמחה ובטוחים שזה מה
שאת היית רוצה שנעשה, כי תמיד ראית רק את היופי והאור.

אסתי
(דודה של יערה)

View our GuestBook
You are welcome to share your thoughts and feelings

האהבה עיוורת

האהבה עיוורת
היא לא רואה את מי היא מחברת
היא לא רואה את מי היא מפרידה
היא מגיעה במפתיע
היא לא שם כשרוצים
אבל כשזוגות מושלמים לפתע נעלמים,
אפילו האהבה בכבודה ובעצמה, עומדת ומחווירה פנים.

האהבה עיוורת
הגורל מקרי
המזל עושה בנו מה שבא לו
ההגיון הוא רק דמיון

חבר שנשאר חסר
הסיום שנשאר פרוע
הקורבן הלא נכון
ההסבר הלא ידוע

רק אבן קפואה
האבן הלבנה

ואיפה את יערה ?


נימרוד
(חבר טוב של יערה)

Light A candle for Yaara
View Yaara's candle page
Sign our GuestBook
Write to Tzipi & Nati

31.10.2002
מכתבים ושירים שקראנו ביום השנה הרביעי

31 לאוקטובר 2002

ארבע שנים עברו, ושוב אנחנו נפגשים, כל אלה שיערה בלבם...
שוב אנחנו מנסים לעשות אזכרה, כזו שתזכיר ותייצג את יערה.

ארבע שנים עברו והלב נקרע מגעגועים. הגוף והנשמה מטלטלים
כל רגע במעברים. רגע שמחים ורגע עצובים.

ארבע שנים עברו במלחמה ללא סוף בין המוח ללב.
כשהלב יוצא החוצה וקורא לך לחזור,
כשהלב מבקש רק עוד חיבוק אחד...
והמוח מכה חזרה ואומר שאי אפשר.

ארבע שנים עברו במאמץ להישאר שפויים, עם התמונות שלך
מבית החולים, שלא מאפשרות לישון, עם השאלות שנותרות
ללא תשובה.

ארבע שנים עברו עם התמודדות בכל חג, בכל יום הולדת,
בארוחות המשותפות... עם הטיולים שאת כאילו איתנו,
עם החוויות של החברים והחברות שאת כאילו איתם...
עם החלומות של אילו לא, והלוואי והיה אחרת...
עם הכעס על העולם ועם הרגשות של מה לא עשינו או למה נכשלנו.

ארבע שנים עברו במאמץ לשמור אותך בלבבות. עם המאמץ
שיזכרו, עם המאמץ שידעו שהייתה איתנו נערה נפלאה בשם יערה.

היום, אחרי ארבע שנים, אנחנו מבקשים רק דבר אחד,
שמרו את יערה בלבבותיכם, לא כתמונה במסגרת, באלבום
או שומר מסך אצלנו ואצלכם, לא כמצבה יפה עם נרות
ופרחים ולא כפייה קסומה או מלאך טוב.

בואו נזכור את יערה כפי שהייתה.
נערה יפה עם תלתלים זהובים ועיניים כחולות.
נערה שאהבה להתלבש יפה, אבל גם אהבה לגזור חולצות.
נערה שידעה מה היא רוצה, ידעה להביע את דעתה וגם להלחם עליה.
נערה עם נפש של אמן, שאהבה ליצור דברים, אהבה לעצב דברים,
קישטה וצבעה כל דבר.
נערה שאהבה מוזיקה, אהבה את הטבע, אהבה חיות ואספה אותן אליה.
נערה שיכלה לראות בכל דבר פשוט, את הדברים הכי נפלאים והכי מדהימים.
נערה שידעה להשרות על סובביה ביטחון, האמינה שתמיד יהיה בסדר.
נערה שהייתה מוכנה תמיד לעזור ולסייע, אם זה בהכנות
למסיבת שבועות, אם זה בתנועה או להדפיס במחשב לאחרים.
נערה שהתחשבה בכולם והשתדלה שלא לפגוע באחרים.
נערה שאהבה לצחוק, ועם הצחוק שלה לסחוף אחרים.
נערה שמיום שנולדה, היכן שעברה במהלך חייה, השאירה את חותמה.

נערה... תינוקת שלנו, ילדה שלנו, נערה שלנו, יערונת נסיכה שלנו...

בואו ונשמור עליה בלבנו, אמיתית וחיה כמו שהייתה.

נתי
(אבא של יערה)



יערה יקרה

מאז שעזבת אותנו
שנה רביעית כבר עברה
ואנחנו עדיין חושבים
שאולי היה זה רק איזה חלום רע
אך המציאות היא כואבת וקשה
יערה איננה עוד איתנו, וזאת עובדה נוראה.
את הלכת מאיתנו רחוק, רחוק לאין סוף
אבל את איתנו תמיד, ומצטרפת לכל הטיולים ומסעות.
החוברת שכתבתי אודותייך ואלבום התמונות
לפני כל נסיעה אני מקפידה לארוז במזוודות
ואז יש לי הרגשה, שאת נמצאת איתנו בכל הנסיעות
במשך היום, כשאני עסוקה במטבח
ומחשבותיי הכאובות נתונות רק לך
אינני מסוגלת להמשיך בעבודה
אני חייבת להיכנס לחדר, להוריד מהקיר את התמונה
לחבק ולנשק אותה
ובצורה כזאת להשקיט מעט את הגעגוע
יערונת יקרה
בלילות שסוף סוף נופלת עלי שינה
אני חולמת שאת יוצאת אלי מהתמונה
אנחנו שתינו על המיטה יושבות
ושעות רבות בשקט מפטפטות

וכך בלבבות שלנו
עמוק, עמוק תקוע זכרך
ועד קץ חיינו
לא נשכח את שמך
יערונת יקרה


סבתא מאמי

לקראת ה31- לאוקטובר 2002

ציפי, נתי טל ודפנה היקרים

מרבה להיכנס לאתר הפיות שהעמדתם בעומק אהבתכם ובעצמת
כאבכם לזכרה של יערה.
כבכל שנה ועם התקרב מועד שומעת ובטרם שיחה את קולך, ציפי,
הלוחש בצרידות "עברה עוד שנה".

ואוספת הגיגים ומחשבות
ומעלה על כתב מילים היושבות כמכבנות
על יערה שהיא לעד יערונת
כפי שהכרתיה כפי שארצה תמיד לזכור
וחושבת עליכם, כפי שהיתם כפי שהנכם
ועל החסר הנורא, האכזרי, על עוצמת הגעגוע
על תהום הכאב
וחושבת על המפגש
בבית העד הקסום בעוצמת אהבתו
שם ניפגש אוהבי ומוקירי, יערה,
לטפח את הגעגוע
אלייך, יערונת, שספגת בנעורייך את מתיקות העולם כולו
והותרת אותנו המומים, מסרבים להאמין
ניצן שאך החל את פריחתו, בניחוח ובחותם שהשארת
בלב רבים
ובטרם סיום ורגע לפני שליחה, מהרהרת ושואלת האם לא אפגע
ושמא אגע בנקודה רגישה
ומהססת
ובאחת מבינה, שאת כאב האובדן לא ניתן להשוות
ולא לתמצת במילים

רוצה לחבקכם
אוהבת אתכם, שותפה לכאבכם
ומתגעגת
ליערה


שלכם
מרים כהן
(מחנכת של יערה)