מכל האהבות

ולדי בלייברג
מילים ולחן: עידן רייכל

כל רגע שנשמר - זכרון ישן
וכל מה שנשכח עם השנים
כל שכבר עבר
האם תזכור אותם
האם תדע? אתה שם בכולם.

כל מכתב שלא נכתב
כל שנאמר
בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך
הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך, האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני וליבי חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר מלבד להיות שלך
מלבד להיות איתך.

זה היה ביקור שגרתי, בבית החולים, אצל יערה.

קפצתי לחדרה, שוחחנו על זוטות, ראיתי את הציורים המקסימים שציירה ובעיקר נדהמתי מכך ששמרה על שלווה חייכנית ובעיניה הכחולות אמרה לי, הכל יהיה בסדר.

למחרת, יום שבת, לקחנו נתן ואני את נועה בחזרה לקיבוץ עין גב, שם התגוררה, הרי הכל בסדר....!

נתן ואני חזרנו בשעות הערב, עמדנו בחוץ, במעלה השביל עלתה מכונית ומתוכה יצאו ציפי ונתי ופניהם אפורים כפני המוות.

ברגע זה, הרגשתי את הברק מפלח את ליבי וגופי, בכאב אדיר, שלא יישכח לעולם.

את האמת המרה מכל הביא הברק, כגודל המכה, כך הייתה ההפתעה הענקית.

הרי זה עתה ישבתי מול תלתלי הזהב ועיני השמיים התכולים, דבר לא בישר את בוא האסון והכאב שעתיד להמשך 16 שנה ועד עולם.

כל חיי אזכור אותך כנערה קסומה ונצחית אשר אבדה לנו בחטף.

ישראל
איסלנד
בביצוע שרון קידושין

שלמה ארצי
מילים ולחן: שלמה ארצי

הנה שוב מתחיל הבוקר, שנינו שוב פוקחים עיניים
הנה שוב השיר שלך את מתעוררת לעולם
אני קם ראשון בינינו, יש דברים קטנים עדיין
בואי ונפתור אותם, כדי שיהיה מושלם

הנה שוב את מתמכרת, לרגשות ומספרת
שחלמת עליי בלילה, שהבאתי לך פרחים
נשיקות קטנות בבוקר, נשיקות קטנות בערב,
תסתכלי החוצה הנה, השמיים מאירים.

רק לפעמים באמצע צחוק, על הפנים
משתוללת כאן סופה, כמו באיסלנד
מה קורה לנו כשרע לנו בפנים?
את חוזרת מהכפור
אני בא חשוף באור
ומחבק אותך חיבוק שלא נגמר
ולוחש: אלמלא היית כאן, אין לי שום מחר

הנה שוב מתחיל הבוקר, הנה שוב פוקחים עיניים
אתה רחוק כמו סן-פרנסיסקו, את אומרת תתקרב
נשיקות קטנות בבוקר, אני מנשק לך ת'עיניים
ושואל תירצי קפה, ומתכוון לומר אני אוהב.
דמעות

שרון קידושין
מילים: זאב נחמה
לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי

פני קטיפה שראיתי
רוך ותמימות של פורקן נעורים
בך לגעת רציתי
ולא היו בך חיים

שמך חקוק על האבן
רק אהבה נשארה לי בלב
את עכשיו בגן עדן
ולי נשאר הכאב -

אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אבל הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות
הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם.

מלבדך לא היתה לי
אף נערה לא אהבתי לפני
אמונים לך שמרתי
ואשמור לך גם אחרי

פני קטיפה בשמיים
לי מחייכת מבין עננים
את עוצמת עיניים
ומתכסה לך בתכריכים -

אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אבל הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות
הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם.

View our GuestBook
You are welcome to share your thoughts and feelings
יערה
שלום יערה, זה אני עמרי, הבן של טל אח שלך.
יש לטל עוד בן שקוראים לו אוריה, זה האח הקטן שלי.
ביקרתי בחדר שלך, ראיתי את כל הדברים שלך ואני קצת מכיר אותך.
למה את מתה?
רציתי שתהיי דודה שלי.
קשה לי שאת מתה כי לא רציתי שתמותי.
ראיתי תמונות שלך ויש לי עיניים כחולות כמו שלך היו.
אני אוהב אותך

עמרי

עמרי בן ה-9 הוא האחיין של יערה שלא הכיר אותה וביקש לכתוב לה דברים
Light A candle for Yaara
View Yaara's candle page
Sign our GuestBook
Write to Tzipi & Nati
31.10.2014
מכתבים ושירים שקראנו ביום השנה השש עשרה
יערה שלי ! יערונת!!!
לא החשש שלא אזכור אותך, החשש שלא יהיה לי מה לכתוב ומה להגיד יותר מפלח את ליבי מהרגע שמסתיימת האזכרה של השנה שחלפה לה.
אני מנסה להנציח בראשי כל שניה וכל רגע של חיינו המשותפים ולדלות עוד משהו שלא סיפרתי עלייך פשוט כדי להיאחז בזיכרון, לא לשמוט אותו ולא לשמוט את המילים המספרות עלייך. ומתוך זה הולם בי שוב גודל הכאב והעצבות, הרי חיית זמן כל כך קצוב איתנו, הרי אם היית חיה עוד שנה היה יותר מה לספר. ואולי אולי היית כבר נשארת איתנו... לו חיית עוד שנה.
אני כל כך עצובה יערה שלא ביליתי איתך קצת יותר זמן כשאפשר היה... וכך הייתי סופגת עוד מהתכונות המדהימות שהיו לך.
אך מי ידע שהזמן אוזל כה מהר ובכזו אכזריות.
זה לא מסוג המחשבות שחשבתי כשישבתי ליד יופייך, גילך הצעיר והעתיד שנראה כמבטיח כל כך.
אבל אני רוצה שתדעי שאת ממשיכה לחיות איתנו ובתוכנו בצורה כה מיוחדת.
זו מין תחושה שרק מי שחווה אובדן כזה יבין.
את פשוט איתנו עם כל ישותך, אני רואה אותך בכל הזדמנות בעיני אמא ואבא שלך בעיני טל ודפנה ובעיני נועה, את ניבטת החוצה מתוך הגעגועים שלהם אלייך, את ניבטת החוצה עם רצון לגעת בכולנו והרצון הזה מתנפץ כל פעם לרסיסים.
ובכל פעם כשאני רואה אותך אני נזכרת במבט ובקולך הנעים והמיוחד שלך, באופטימיות והשלוה שהיו בך ואני כועסת נורא, כועסת ולא יודעת על מי לכעוס ושומעת אותך אומרת " נו כבר אסתי, הכל יהיה בסדר..."
ונזכרת ביופייך העז ונזכרת איך שהתחלת להבין כמה את יפה... ונזכרת בתלתלייך הזהובים והרכים ובא לי לגעת בהם ויודעת שלא אגע שוב לעולם ולא מבינה למה נלקחת מאיתנו כה מהר. לא מבינה ולא סולחת ולעולם לא אסלח.
אוהבת אותך ומתגעגעת יותר ויותר

אסתי

יערה נסיכה שלנו

חלפו 16 שנים בלעדייך, עונות מתחלפות, חגים באים והולכים, העולם משתנה, אנחנו משתנים ומתבגרים ורק את נשארת בת שמונה עשרה וחצי.

נולדת תינוקת יפיפייה עם פלומה זהובה קצרצרה וזוג עינייך כאגמים כחולים.

גדלת והיית לילדה מקסימה, מתולתלת ועינייך הכחולות עוטרו בריסים שחורים וארוכים.

הפכת לנערה חכמה שעומדת על דעתה, עינייך התבוננו בחוכמה, בחמלה ובאהבה בגל הסובב אותך.

צמחת לעלמה יפה כמו באגדות, תלתלייך הזהובים עיטרו את פנייך היפות, עינייך הכחולות חייכו לעולם.

ופתאום הכל נגמר ועולמך נדם.

רק בת שמונה עשרה וחצי.

אוהבת אמא

כמו בשנה שעברה, גם השנה בחרנו לסיים עם שיר עם מעט אור וחיוכים...


לראות את הכאב
עידן עמדי
מילים יוסי גיספן
לחן שמואל אלבז


בשלכת עץ עומד לבדו ברוח
אין לו רגע חם ואין לו צל
לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח
ולא כמו פרח שנובל

ולפעמים הזמן בוחן אותנו
מניח לרגלינו מכשולים
אך לנו יש את הכוחות שלנו
נראה לו שאנחנו יכולים

לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים
להיצמד אל החיים חזק לא לוותר
להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב
ושלמרות הכל אנחנו נתגבר

אלוקים רואה הכל משגיח מלמעלה
שלא נאבד את התקווה
וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה
אין דבר הכל רק לטובה

ולפעמים הזמן בוחן אותנו...
מקרקעית הים
עד פיסגת העולם
תמיד יורגש חסרונם
של אלה שאינם

יערה
את האחת שאבדנו בדרכנו
איך קרה שהחלקת מבין אצבעותינו?
האש החמה שבערה
כבתה לפתע ללא שום הקדמה
את המקום שעזבת,
את השארת בתדהמה

נכון הגורל פוגע ללא שום הבחנה
אבל עדיין, למה דווקא את היית כלולה ברשימה?
היופי שהקרנת, החום והאהבה,
דאגת לפזר אותם לכל פינה

תמיד הדהמת אותי בקלות שלקחת את החיים,
כאילו בשביל מה בכלל אנחנו חיים?
אם לא הצלחת משהו היום, לא נורא, מחר כבר נמצא פתרון
תמיד ידעת איך להסתדר ברגעים הקשים
תמיד ידעת איך להחלץ מהמצבים המסובכים
אף פעם לא היית מוותרת על הזדמנות להקסים

מאז שנעלמת הכל פה קפא
הזמן נעצר כמו באניה טרופה
אלו רק החיים שממשיכים להתגלגל
רק החיים ללא ההרגל
אותו הרגל של לקפוץ אלייך רק לדקה
אותו הרגל של להתקשר אלייך כשאין כבר תעסוקה

היום אחרי הכל
לא נוכל עוד להבלע בתוך אישונייך הגדוליפ
לא נוכל עוד לראות את פנייך המתוקים
לעולם לא ניגע שוב בשערך
לעולם לא נהנה עוד מנוכחותך.

מתגעגעים
נימרוד