| דליה
לשם |
|
יערונת הטבע נשבה בחבלי יופיך, הטבע נכנע לטוהר אופיך, או אז את הזמן מלכת עצר, את דמותך הקסומה לתוכו הוא נצר. חיוכך הוא הנציח עמוק בלבו, נשמתך הזכה הוא שאב לקרבו. היות לו לעזר, להוד קדושתו, מקור השראה לפאר יצירתו. תכול עינייך צבע מימי נחל צלולים, זהוב תלתליך פזר בשדות שיבולים. נסתרות דרכי אלוה, לא יבין בן תמותה, איך לפתע הגיח ונטל את דמותה. הותיר לנו בני אנוש זיק של נחמה- דמות נצח נעורים, מחייכת בתמונה. מתגעגעת דליה |
|
- October 28, 2005 Israel |
| מאיה |
| רק
לבכות, לבכות ולבכות.. איך אפשר לאבד את הדבר הכי יקר לך בעולם? זהו בטח כאב מחריד, כאב שחותך אותך מבפנים. אני נחרדת, זה כל כל קשה. הגעתי לפה ממש במקרה דרך גוגל.... ואני רואה מישהי יפייפיה, עם חיוך מדהים.. מלאת שמחת חיים והיא לא בין החיים כבר. זה כל כך מכעיס!! איך החיים יכולים להיות אכזריים שכאלה. תיהיו חזקים!! אני משתתפת בצערכם....... יערה - אני מקווה שטוב לך עכשיו. |
|
- October 28, 2005 Israel |
| אבודה.. |
| שלום..חיפשתי
תמונות של פיות ולא במקרה מצאתי את האתר הזה...מהתמונות ומהמכתבים יערה היתה מקסימה
והדבר היחיד שנותר לעשות הוא להמשיך ולנסות כמה שיותר להנות מהחיים כי מקרים כאלו
מראים כמה שהזמן פה קצוב...אני ידעתי אובדן איבדתי לא מזמן את אבי ואין מה שיעלים
את הכאב העצום הזה ..אבל אני יודעת שהיקרים שהולכים לעולמם לא רוצים שהקרובים אליהם
יחיו בצער ובעצב...תיהו חזקים ושיהיה רק טוב |
|
- October 23, 2005 Israel |
| אמיר |
| "With
rue my heart is laden, for golden friends i had, bright youth and rose-lipped
maiden, and many a light-foot lad. By brooks too broad for leaping, the lightfoot boys are laid, and the rose-lipped girl is sleeping, in fields where the roses fade" "לבי
עטוף בצער, בשם חברים טובים, זיו עלומים, נערים חסונים, וילדה אחת עם חיוך של שושנים. ליד נהר רחב מדעת, מונחים אותם ילדים, והנערה עם חיוך השושנים ישנה שם, בשדה של ורדים" אוהב ומתגעגע. |
|
- October 3, 2005 Israel |
| הדס
שושן-כהן |
| יערה
היקרה! בקשה אחת לי אלייך פיה יקרה - פזרי עלינו את אבק הפיות הידוע, שיגרום לנו לדעת שטוב לכם בעולם של מעלה, שאתם מלווים אותנו יום יום ברגעים השמחים והפחות שמחים שימרי עלינו יערה מכל פגע ומכל צרה שלא תבוא ויום אחד כשיגיע זמננו ניפגש ... ת.נ.צ.ב.ה. |
|
- September 23, 2005 - נהורה, ישראל |
| יערה
דימאנט |
| הי
גם לי קוראים יערה וגם אני אוהבת פיות. שהגעתי לאתר וקראתי את מה שכתוב בו ירדה לי
דמעה על כך שיערה (למרות שאני לא מכירה אותה) כבר לא פה! לא משנה מה נגיד זה אף פעם לא ינחם אבל תדעו שאני איתכם |
|
- September 22, 2005 - רעננה, Israel |
| רחל
ברוך |
| יערה
המקסימה, אני בטוחה שהחודש הזה לפני החגים ושקרוב כל כך ליום השנה שלך קשה למשפחה. אני מקוה שיעבור להם קל עד כמה שאפשר עם הרבה נחמות קטנות וגדולות, כמו החיים המאושרים שהיו לך בזמן הקצר שהיית כאן, כמו דמותך היפה שחיה בלב אנשים רבים שחלקם לא הכירו אותך. ...וכמו טל שעומד להיות אב (או אולי כבר יש חדש???) אני תמיד עצובה ומתפעמת כל פעם מחדש כשאני נכנסת לבקר כאן. |
|
- September 9, 2005 Israel |
| Mical
Arbel |
| כמה
עזה אהבת ילד? איני מכירה אתכם חיפשתי תמונה של פיות לבני הקט ופגשתי פיה שנקטפה ליער הקסם הנצחי טרם זמנה ובעל כורחה. במסגרת עבודתי אני נתקלת בהרבה ילדים חסרי מזל, במקום להיות מוגנים הוריהם וסביבתם רק פוגעת בהם, אין מי שישמע את זעקתם, ואז מתגנבת ללב תקוה שאולי מישהוא היכן שהוא שומע, אולי פיות טובות כמו יערה שבאו מאהבה, שכח האהבה אליהן למרות שהן עפו לארץ לעולם לא! וכמו פיטר פן לעולם לא תתבגרנה, אולי אולי האהבה האין סופית הזו, האמיתית כל כך והעזה אפילו יותר מכח החיים עצמו, אולי חלק ממנה בעזרת שליחים כמו יערה יסוככו ויגוננו על אלו שלעולם לא ידעו מהי,וגם בלכתם איש לא ידמע כמו שהנכם דומעים ותדמעו עד יכס עפר את מקור הדמעות. חזקו ואמצו אהבתכם ליערה מזינה את ברי המזל שגילו אתכם, כוחו של האתר לא רק בתמונות מרהיבות על עולם קסום ואגדי, כוחו הוא נצחון האהבה על המוות הבוגדני, הקר, האכזרי כלכך שאינו מותיר מקום לכלום, שותה את החיות מאלו שנותרו, אבל אתם ניצחתם, יערה ניצחה! היא כאן בננו מחיכת ,צוחקת ,מהתלת בו במנוול, כי כח האהבה אליה נותן חיות ,אור ,חיוך שטוף דמעות ,ומעל הכל תקוה, תקוה ליום טוב יותר! למחר אחר, ואת הידיעה שסוף אננו בהכרח גם שכחה. אתם נותנים הרגשה כאילו אתם מחבקים כל ילד וילדה בעולם השסוע והמדמם הזה, איתכם מיכל ארבל אמא פיונית של אביר ואושר |
|
- August 23, 2005 - Haifa, Israel |
| מיכל
ארבל |
| ליערה,
אני בטוחה שנשמתך מרחפת בננו שומרת על אהוביך, כמו פרפר מרפרפת במגע נסתר על אושרם
וכאבם וחסרונם אותך, כמה ברי מזל הם שיש להם פיה טובה כמוך. שמרי על כולנו במיוחד על ילדי הגן...... |
|
- August 22, 2005 - חיפה, Israel |
| Nicolas |
| I
don't know how I surf into this page but she was so cute. I'll light a candle for her and her family. She must be a so much loved person. hugs |
|
- August 19, 2005 - Buenos Aires, Argentina |
| רגב
ירוחם |
|
לו היו מבקשים ממני לתאר את יערה הייתי אומר מלאך או פיה. אין דרך אחרת לתאר אותה. למדתי עם יערה בשחר ובהדרים באותה שכבה. ביום של ההלוויה הייתי בדרך לבסיס זה היה יום ראשון אם אני זוכר טוב הייתי אז חייל צעיר 3 חודשים בצבא, זה היה בצומת גולני כשהודיעו לי את הבשורה המרה. לא היה לי קשר מיוחד עם יערה אבל בכל זאת גם מבלי להכיר אותה לעומק חשבתי שהיא כמו מלאך. כשבישרו לי על מותה אז תיארתי אותה לחברי בטלפון ווידאתי שזאת באמת יערה שיפריס כי לא רציתי להאמין, אחד מהתיאורים שלי היה מלאכית. הגעתי להלוויה שהייתה בערך בשעה ארבע והייתה אווירה מאד קשה של כאב ואובדן טוטאלי כאילו חרב העולם. קשה מאד לקבל גורל כה אכזר במיוחד כשההתדרדרות במצב באה מהר ובהפתעה, זה מפר את האיזון הטבעי ותחושת הביטחון של "אנחנו שולטים בחיים" ופתאום קורה משהו שמראה לך כמה הכל שברירי וארעי. הרגשתי דחף מוזר באותו יום שאני חייב לחלוק ליערה כבוד אחרון, וזאת למרות שהכרותי עמה הייתה שטחית, אך ההתרשמות שלי ממנה הייתה עזה ולא איפשרה לי להשאר אדיש, חשתי שעד שלא אלך להלוויה לא יהיה לי מנוח. פעם נוספת שהרגשתי כך כלפי אדם שלא הכרתי לעומק הייתה כאשר רבין ז"ל נרצח והרגשתי חובה לחלוק לו כבוד. גם אנשים חזקים מאד יתקשו לזרום הלאה אחרי אובדן כזה, אין מזור לכאב ואת החלל אי אפשר למלא כי אין תחליף, וגם אם יש דברים אחרים תמיד יישאר חור. בחיים מאבדים הרבה דברים, חלק מחליפים, חלק קונים חדש, חלק בכלל שוכחים מהם, פשוט נותנים להם ללכת. אבל כשמאבדים אדם יקר אז אין דרך אחרת חוץ מאשר לזכור אותו ולחשוב עליו. לפעמים עוזר לחשוב איך הוא היה רוצה לחיות ולחיות כמוהו, או להנציח אותו כמו שעשיתם באתר היפה הזה. נסו לקום בבוקר ולהשקיף על העולם מנקודת מבטה של יערה למרות שצבעים השתנו, דהו ונעלמו יש עדיין הרבה צבעים שנשארו. רגב ירוחם - הוד השרון |
|
- August 1, 2005 - הוד השרון, Israel |
| Rachel |
| רציתי
להשתתף בצערכם ולומר שישנם אנשים אשר לא עברו מה שעברתם אך בליבם חשים עם כל הנפגעים
את כאבם.... תחזקו |
|
- July 21, 2005 Israel |
| לינוי |
|
אני שמתתפת בצערכם ומבינה אותכם תיהיו חזקים!!!! זה הכי חשוב! לינוי |
|
- July 20, 2005 - Israel |
| דנה
פרגר |
| שלום! גם אני הגעתי לאתר היפהפה הזה כאשר חיפשתי תמונות של פיות... מאז אני נכנסת לאתר לעיתים די קרובות, ופשוט מוקסמת ונרגשת ממנו בכל פעם מחדש. אני לא מכירה את יערה, אבל בכל פעם שאני קוראת את הדברים היפים שנכתבו עליה, או הדברים שהיא כתבה, אני מתרגשת. כל הכבוד לכולכם- החברים הטובים- שהכנתם והשקעתם באתר כ"כ מקסים ומרגש לזכר יערה. חיזקו ואימצו! דנה. |
|
- June 28, 2005 - קרית ביאליק, Israel |
| מירב
לוין |
|
כמה מרגש גם התמונות, גם הכתבות שנשלחו לכם... האתר מאוד מוצלח, מרגישים את אהבתכם ליערה. יערה עדיין נמצאת עם כל מי שאוהב אותה, היא עדיין ממשיכה לחיות בעבור כל מי שמשתתף באתר הנפלא הזה... תמשיכו במשימתכם... היא זו שנותנת לכם כוח להמשיך בחיים האכזריים האלה. געגועים ליערה שלא הכרתיה |
|
- June 15, 2005 - פריז, צרפת |
| חופית |
| בעודי
מחפשת אתרי פיות, מנוע החיפוש ברשת שלח אותי לאתר המדהים על יערה... והפנים שניגלו
אלי מבעד למסך לא אפשרו לי לעבור הלאה להמשך חיפושי... לקח לי בדיוק דקה להיסחף אל
תוך יערה וסיפורה המדהים והמרגש עד דמעות הרגשתי ממש כאילו אני שם כאילו ממש הכרתי
אותה ונשבתי בקסמה ... ציפי ונתי: ליבי איתכם ותודה על הזכות להכיר מעט את יערה... |
|
- May 31, 2005 - אשקלון, Israel |
| הדס |
|
שלום רב לכם, היום בבקר גלשתי באתרי פיות בכדאי למצוא חנות לפיות. במקרה נתקלתי באתר שלכם. גלשתי באתר ועברתי אחרי כל פרט. ולבי קפא. הילדה שלכם באמת הייתה מיוחדת במינה והזיכרון שאתם משארים אחריה מיוחד במינו. תיהיו חזקים. ושלא תדעו עוד צער. בכבוד רב הדס. |
|
- May 29, 2005 |
| אמיר |
| "ובשעת
סערה בתקוף אותי מזגי הרע, את חלוני אז אפתח, עליו ארכב בדהרה אל השמים, וכשאגיע אצחק, על פס של אור צהוב ודק, אני ניצחתי(?) במשחק אני נמצא עכשיו עמוק בתוך המים..." היום הזה יערונת לכאורה לא לך הוא. יום זיכרון לחללי מערכות ישראל והמדינה כולה מתכנסת בתוך עצמה לרגעים מעטים נטולי צביעות יומיומית. הדגל בחצי התורן, השקט ברחובות, טלוויזיה ורדיו של יום מר וכואב. ובתוך האבל הקולקטיבי, בין ניתוחי הקרבות, המחדלים, הגבורה, בין הטחת האשמות בין אלו שנישארו לאלו שכבר לא יוכלו לדבר, ישנו גם האבל האישי. על חברים. על משפחה. על אלו שהלכו לפני שנה, ואלו שהלכו מאיתנו עוד לפני שנולדנו. ובתוך האבל האישי, יומהולדת. 25. רבע מאה. 7 שנים יותר ממך. 5 יותר מבנצ'י. 3 יותר מגיל. והמוות נכרך בחיים, הקשר חזק מתמיד, ואני חודשים מראש נאבק בבליל התחושות והרגשות ומבין שכאן ביום הזה אני לא יכול להיות, וכמו המכשפה המקסימה מראשית המכתב הזה, לוקח איתי את כל המטען העצום הזה, שלא נכנס לשום תיק, ונעלם, קצת מעבר לאופק. אין פה ניצחון. אפילו הבריחה היא לא ממש בריחה. הרי גם כאן את מלווה אותי. את והם. הם ואת. ושלא תביני לא נכון, לרגע לא קיוויתי שלא תהיו איתי, רק רציתי שאולי ככה בתור מתנת יומהולדת, תעשו את זה קצת יותר מוחשי. מתגעגע יערה ומקווה שאת שם, רואה. 10.05.05 |
|
- May 16, 2005 London |
| סמדר
לביא |
| למשפחה
של יערה ניתנה לי הזכות לקרוא ולראות את האתר היפיפה לזכרה של יערה. כאחות שכולה לאחות שנפטרה ממחלה ממארת הזדהיתי עם דברי ההספד שנכתבו לזכרה. נכון שהשמחה היא לא אותה שמחה אני מחייכת וצוחקת אבל לא ממש שמחה. זה מחיר האבל בעצם האבל שאין לו מחיר. הזכרונות לא מרפים ורק מתעצמים עם הזמן אבל החיים נמשכים לכם קרוב לוודאי יש עוד ילדים הזקוקים לכם לי עצמי יש ילדים ואמא ואח שכולנו זקוקים אחד לשני - ובסופו של דבר אין מה לעשות אלא לקוות שבאמת יערה וכל השאר שבאמת ראויים נמצאים במקום טוב יפה ואפוף בפיות יפיפיות שעוטפות אותם באהבה. מאחלת לכם רק טוב סמדר |
|
- May 13, 2005 - חיפה, Israel |
| Carly |
|
This is a lovely page - made by loveing thoughts. Carly |
|
- May 5, 2005 USA |
| רחל
ברוך |
|
בתקופה האחרונה עם אירועי התקיפה של החיידק האלים בארץ חושבת עליך לעתים קרובות ,
יערה, ועל משפחתך ועל מה שעברה כל המשפחה אז כשזה קרה לכם. וכמה קשה להיווכח שהרפואה
עדיין חסרת אונים. ובבוקר זה שוב ידיעה קשה בחדשות על הצעירה מבאר שבע בת ה 24 ששמה
טרם פורסם. מדליקה נר לזכרך, יערה, ומחזקת ידי בני משפחתך האוהבים והיקרים. רחל ברוך |
|
- April 16, 2005 Israel |
| יובל |
|
שלום...שמי יובל ואני בת 13. כתבתי לכם לפני שנה ובמשך כל השנה הזו אני לא מפסיקה להסתכל באתר לזכרה של יערה. כל-כך יפה, כל כך צעירה ומוכשרת...פשוט נערה נהדרת! אני יודעת פחות או יותר מזה לאבד מישהו קרוב, איבדתי את סבי האהוב לפני שנתיים, תחושה מחרידה ועצובה. יערה מסתכלת מלמעלה, ולצידה עומד אלוהים ועוד אלפי מלאכים טובים ששומרים עליה. אני מאמינה בפיות וחושבת שיערה שהייתה פיה על פני האדמה הפכה להיות פיה גם בשמיים רק ששם היא יותר חופשיה. והכלב הלבן שסיפרתם שהסתובב בחתונה של טל, אני בטוחה שזאת הייתה יערה שהסתובבה ולא רצתה לפספס את החתונה של אחיה. מקווה שלא תדעו עוד צער! יובל |
|
- April 5, 2005 Israel |
| נועה
זלר |
|
פשוט מתגעגעת..... נועה |
|
- April 3, 2005 - Hod Hasharon, Israel |
| קרן
קובי |
| שלום
לכם, נגעתם לליבי, נכנסתי במקרה לאתר והתחברתי אליכם, המשיכו להיות חזקים אוהבים ותמיד תדעו שיערה הפיה הטובה שומרת עליכם מלמעלה שלא תדעו עוד צער |
|
- March 16, 2005 - Hifa, Israel |
| רות  |
| שלום
למשפחת שיפריס וכל החברים היקרים! הסתכלתי סתם באתר שלכם והתאהבתי גם אני ביערה. למרות שעברו כמה שנים, בטח הכאב לא נמחק. אז שיהיה לכולם שנה טובה מלאת אור ושמחת חיים, כמו הבת. בת עמי |
|
- March 15, 2005 - מיתר, Israel |
| מזל |
|
אני רואה ילדה מדהימה, עם עיניים כחולות משגעות! ופשוט לא מבינה למה העולם אכזר כל
כך - לקחת ילדונת כזאת מדהימה! כל הפיות שבאתר מזכירות לי את עצמי. חדרי מוקף בפיות - בפסלים, תמונות-פיות קטנות וגדולות.. אני פשוט אוהבת פיות! ממש כואב לי לראות שבסך הכל מה שנשאר מאיתנו הוא רק מזכרת אחת ממה שזוכרים מאיתנו/שאנחנו מראים לאחרים.. רואים על יערה שהיתה ילדה מתוקה וחייכנית, רואים שהיתה ילדה מקסימה! נכון שעברו השנים..אך הכאב הוא אותו כאב. רק היום הגעתי לאתר ואני בטוחה שלא אשכח את יערה - את אותו מבט מתוק בכל תמונה. שלא תדעו יותר צער! ואני חושבת עכשיו שאולי יערה נמצאת באחת הפיות שלי - שומרת עליי גם. יערה שומרת על כולנו מלמעלה. איתכם בכאבכם. מזל. |
|
- February 28, 2005 Haifa - Israel |
| Moriah
& Shmuel Rich |
|
משפחה יקרה ! . יערה ריגשה אותנו למרות שמעולם לא הכרנו.. העברנו את אחר הצהרים קוראים, מסתכלים.. בוהים.. מזילים דמעה.. שואלים למה?? ילדת פרחים שהלכה לה ככה סתם נערת טבע יפה וקורנת. אפילו תמונותיה קורנות ביופי נצחי. והקטע המקסים שכתבה על הזריחה ריקד בבטננו באינספור תחושות.. מי יתן ולא תדעו עוד צער בחייכם באהבה!!! |
|
- February 21, 2005 west hartford, CT - USA |
| רותם
אלוני |
|
אומנם הגעתי לאתר בחיפוש אחר תמונות של פיות אך כנראה שמצאתי פיה אמיתית שהלכה לעולמה הפיה שלכם נגעה לליבי והדמעות זולגות על הלחיים. ולמרות שלא הכרתי את יערה אני בטוחה שהאובדן שלכם והצער נוגע לי בגלל שהעולם איבד פיה אני אולי לא יכולה לגרום לכם לשמוח אבל אני יכולה לבכות ביחד איתכם. ואני פה...אני יודעת שזה מוזר..כי אני לא מכירה אתכם..אבל חשוב לי להגיד לכם ושתדעו שאני פה... ויערה נוחי על משכבך בשלום.. בעולם הפיות הניצחיות המון תמיכה ואהבה. רותם |
|
- February 21, 2005 Haifa - Israel |
| תום
עוזיאל |
| ציפי,
נתי הורים מדהימים לפיה מדהימה. אני מעריצה אותכם! מעריצה אותכם על אהבתכם הנצחית.. אני חייבת להגיד לכם שיש כל כך הרבה קסם באתר הזה. בכל פעם שאני נכנסת לכאן, אני מרגישה כבדות מוזרה שכזו בלב. אפילו שלא הכרתי את יערה- הפיה הקטנה והמדהימה שלכם.. התמונות, השירים, הפיות.. אומרות הכל! את כל מה שצריך כדי להבין שאתם הכי מדהימים והכי אוהבים. ויערה הכי יפה, הכי מיוחדת הכי מדהימה. האמת היא, שקרה לי משהו נורא מוזר.. לפני כשנה גיליתי את האתר לאחר שרשמתי במנוע חיפוש גוגל את המילה הקטנה והתמימה "פיות.." פתאום מצאתי את עצמי מזילה דמעה בתוך עולם אחר..האתר שלכם. האתר המדהים והמרגש הזה. מאז ביקרתי פה עוד מספר פעמים במשך אותה התקופה.. משהו בו משך אותי.. התמונות של יערה המדהימה, השירים שאני כל כך אוהבת, וכמובן הפיות שאני כל כך מאמינה בהם. מאז לא יצא לי לבקר פה. לפני מספר ימים יום רביעי.. ה-9.2 נזכרתי באתר הזה, נזכרתי ביערה, בקסם, ביופי וכמה שאהבתי להתרגש כל פעם מהאתר המקסים הזה. חיפשתי את האתר שוב במנוע החיפוש והפעם במושג "יערה- פיה קטנה".. כמובן שהפעם לא היתה לי שום בעיה במציאת האתר. פתאום נדהמתי לגלות שזהו יומהולדה של יערה.. מוזר לא..?? באמת שלא ידעתי שזה הוא יום כל כך מיוחד ועצוב גם. באמת שלא ידעתי שזהו יום הולדתה של הפיה הכי יפה בעולם..הכי מקסימה ומדהימה.. הצירוף מקרים הזה.. גורם לי להרגיש כל כך קרובה אליכם.. למרות שאני כל כך רחוקה, למרות שאני לא יודעת מי אתם, למרות שלא ראיתם אותי. אני יודעת שעבר דיי הרבה זמן מאז המוות של יערה, ואני יודעת מזה לאבד מישהו כל כך קרוב. אתם נושמים את יערה יום יום, אוכלים אותה יום יום, שותים אותה יום יום.. ואפילו.. רואים אותה יום יום, מדברים איתה, צוחקים איתה, אוהבים איתה, מתרגשים איתה ואפילו בוכים איתה.. או אפילו בלעדיה. זה נורא קשה. אבל הזמן הוא התרופה הכי טובה לתת לפצע להגליד. האמת היא, שלפני כמה דק' ראיתי את התמונות של המצבה של יערה. מדהים! באמת שמדהים. בניתם לה מן יער פיות קסום וחי, בתוך עולם שכולו מת. באמת שאתם הורים נפלאים שהייתי מאחלת לכל אחד ואחד. אני בטוחה שיערה שוכבת לה שם ביער הפיות- שהוא רק שלה, שבנו אותו רק בשבילה. עם חיוך רחב בידיעה שיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותה, שחיים איתה, שזוכרים אותה.. ציפי ונתי, תדעו תמיד שיש אנשים שאוהבים אותכם, |
|
- February 11, 2005 - Israel |
| רעיה
וזקי לוי |
| לציפי
ונתי רצינו שוב להחמיא לכם על המצגת הנהדרת שהכנתם לחגיגת הבר מצווה של גלעד. זה יום הולדת וגם זו יום הולדת האהבה העצומה שקיימת בכם עבור האחת עוברת כחוט השני במסירותכם ובאהבתכם לאחר ------------------- הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת ------------------ הרעות כנעריך כולם שוב בשמך נחיך ונלכה רעיה וזקי |
|
- February 9, 2005 - jerusalem, Israel |
| Harlene
and Murray Zweig |
| Our
thoughts and love are with you always. |
|
- February 9, 2005 FL USA |
| שחר
שיפריס |
| מזל
טוב יערונת. כל הזמן בליבי ובמחשבותי אוהבת ומתגעגעת שחר |
|
- February 9, 2005 Israel |
| stanley
jahshan |
| יערה
,בזה היום לפני שנים הביאו אותך שני ההורים ואהבו אותך כלכך וכשבא היום הזה ש..קשה לזכור נקטפת פתאום וראינו הכל שחור הכאב היה עצום והלב עמוק נחתך ביום הזה נדליק לך נר ניתן מהכאב מעט להשתחרר ונביט בתמונתך שוב ושוב בתמונה שאת מחייכת בתמונה שאת מנגנת ונשיר לך עוד שיר עצוב |
|
- February 9, 2005 - haifa, Israel |
| ניר
אהרוני |
| מזל
טוב פייה יקרה, רציתי להגיד לך שאת עושה עבודה טובה שם למעלה בכל מה שקשור אליי.
המשיכי כך... |
|
- February 9, 2005 Israel |
| Barbara
& Bernie Weiss |
| We
love you and miss you. The picture called out to us - hope you like it. Love always. |
|
- February 8, 2005 - Mundelein, IL USA |
| עמית |
| ילד
קט בבוקר קם לחצר הביט נדהם במרפסת השכנה נמה לה פיה קטנה. התפלא לו הילדון אם פיה או רק חלום או סיפור שלא נגמר מהקיץ שעבר. הו מה יפים הלילות הקסומים עם פיה ונסיך וגם מלך רוקדים נסיכה וצפרדע, ארנב וגמד שרים עד אור בוקר, רוקדים יד ביד. גשם עז בחוץ ירד וליבו הקט רעד אך חייב היה לראות מקרוב אותם פלאות. הו מה יפים הלילות הקסומים עם פיה ונסיך וגם מלך רוקדים נסיכה וצפרדע, ארנב וגמד שרים עד אור בוקר, רוקדים יד ביד. את הבית חיש יצא פיה קטנה למצוא רצה אך ראו - תעלומה הפיה כבר נעלמה הו מה יפים הלילות הקסומים עם פיה ונסיך וגם מלך רוקדים נסיכה וצפרדע, ארנב וגמד שרים עד אור בוקר, רוקדים יד ביד. זה שיר של המכשפות שחשבתי שמתאים לתכונות של יערה. משתתפת באבלכם |
|
- January 25, 2005 - חיפה, Israel |
| רעות |
| מצאתי
את האתר הזה לפני שנה בערך. נכנסתי לחפש תמונות של פיות והתאהבתי באתר וביערה. במכתבים
המרגשים ואולי בגלל שהיא מזכירה לי את עצמי. כבר כתבתי לכם נראה לי פעמיים. תמיד
שאני רוצה לכתוב משהו מרגש ויפה אני נשארת חסרת מילים בוהה במסך. מה אני יכולה לכתוב
שיוריד לכם קצת את העצב הענק? שנכנס גם קצת לתוכי. אני רק שולחת הרבה תנחומים, ותזכרו
שיש לכם מאחורה הרבה תמיכה. אוהבת רעות |
|
- January 23, 2005 Israel |
| סיוון
|
| כל
כך עצוב האתר הזה , כשנכנסתי התרגשתי אבל במהרה התחלתי לכעוס איך אפשר להבין את זה
, איך ילדה מתולתלת שרק התחילה לרקוד את מחול החיים כבר איננה איתכם בכאבכם סיוון |
|
- January 19, 2005 Israel |
| Simon
Egell |
| It
is dark and rainy today. The spring follows soon. It reminds me that the Fairy's
season is just at the door. Let us step forwards through the dark to meet the
eventual ligth. Love is there. All but love. Remember: Simon |
|
- January 18, 2005 - Yahud, Israel |
| מוריה
זק |
| שלום
לך בונה האתר.. אבא של יערה.. קוראים לי מוריה, אני בת 21 ואני גרה ברמת ישי. חשבתי לכתוב לך מכייון, שרציתי לשתף אותך בתחושות שהציפו אותי כשקראתי את הדברים שכתובים כאן.. אני מתבוננת בתמונות, ו"מתיימרת" לחוות אתך את מכאובך.. העיניים הכחולות, הגדולות, נותנות רושם של ילדה מאוד מיוחדת. מעניינת... אני איבדתי אח גדול לפני כמה שנים. קראו לו רועי. הוא היה ילד מאוד מיוחד, שאהב את הטבע והתעניין בהמון דברים (כמו יערה) אני לא כל כך יודעת למה אני כותבת לך, אולי בגלל שבאמת אני מוצפת רגשות כשאני "מטיילת" באתר בכל אופן היה לי חשוב לכתוב, ולהעביר לך את אשר אני חושבת ומרגישה אני מצרפת לך שיר, שאבא שלי כתב לרועי שיר שהתפרסם בספר שירים ששני הוריי הוציאו אחרי מותו הספר נקרא: ברושים שחורים אני מקווה ש"תתחבר" אליו ותאהב אותו מורייה "מה שלומך" אל תשאל מה שלומך את האנשים האלה הנופל ממטוס באמצע הלילה ההולך על חבל דק, ומתאמץ לשרוד מעל תהום רבה המדלג על ההרים, המטפס על קיר מוכה ירח המתפלש באדמה והנדכא לארץ הנאבק עם המלאך והשוחה בעמקים והמשוגע, והנשרף, והנחתך, והנשבר "ואב שכול" |
|
- December 16, 2004 - רמת ישי, ישראל |
| Nataly
Oryon |
| i
just got to know her today.... 6 years too late... but i know i'll never forget her... |
|
- November 26, 2004 - Jerusalem, Israel |
| צביה |
| האתר
פשוט מרגש. תודה. |
|
- November 24, 2004 - קרית טבעון, ישראל |
| רמון
אפשטיין |
| I
can't exactly tell you that I feel your pain, because I've never lost a close
friend to death. But I moved over 8 times in my life, and each time my parents
told me that I would just make new friends, even though I was satisfied with the
ones I had and the place I lived until we moved when I was 14. New friends will
never be equal to the ones you lose, because each person has a special character
in their soul that הקדוש ברוך הוא placed in us. Since I moved to Israel alone
I've been forced to fend for myself. I gave up my friends to serve in the Army
here only a few months ago, and I can't say that it doesn't hurt and I don't feel
guilty. The pain of losing Ya'ara will never go away from you. I appreciate the way you try to remember her. When I realized that the woman I love can never be with me, and probably doesn't want to either, I tried to forget her, and forget all of the problems that drove me to leave the United States before I met her. I would wake up after a night of drinking and wonder why I still remember everything, why it won't leave me alone. And then I stopped trying to forget, and I realized that even though I can't be with her, I have to live without her, and let her live without me. I know how hard it is to live without the people you love, but to live is necessary, and when you lose somebody it is meant to show you how you can change your life, because you cannot turn to that person anymore when you feel lonely.
אני לא יכול להגיד שאני מרגיש כמוכם, אבל עברתי מקום יותר משמונה פעמים בחיי וכל
פעם ההורים שלי אמרו לי שאמצא חברים "יותר טובים". בסופו של דבר, אבדתי יותר מעשר
חברים מאז שהייתי בבה"ס יסודי, והיו חברים מכל סוג, מכל גזע ודת. מאז שעברתי לישראל
מארה"ב באוגוסט לבד בשביל הצבא, היה לי הכאב הכי גדול כשהבנתי שהאישה שאני אוהב לו
מעוניינת להיות אתי. ואנחנו אפילו לא יכולים להיות ביחד. לי זה מאוד קשה להרגיש כאילו
בגדתי בחברים שלי, ולהיות לבד בלי אנשים כמוני בישראל. אני מעריך את הצורה שהשתמשתם כדי לזכור את יערה, כי לא הגבתי ככה לבעיות שלי, וכל פעם שקמתי בבקר אחרי שהשתכרתי לא ידעתי למה אני עדיין זוכר את הכל, הכאב, הבושה, הבעיות ושאלות שעדיין לא פתרתי. אז ידעתי שאני חייב לחיות בלעדיה, ולתת לה לחיות בלעדי. לעולם החברים החדשים לא יהיו שווים אותו דבר להחברה שאיבדתם, כי לכל אחד יש דמות מיוחד משלו שהקב"ה נתן לנו. אני יודע כמה זה כואב לחיות בלי משהו שאתם אוהבים, אבל לחיות זה צורך. כשמאבדים משהו, זה סימן להשתנות את החיים שלנו, כי אין לנו את היכולת להיות עם הבנאדם הזה כשבודדים |
|
- November 21, 2004 - Acco/Argaman/Haifa, Israel |
| אהובה
אברבנאל |
| יערה
יקרה לא, את לא מכירה אותי, ולא הייתי מתוודעת אלייך אלמלא קרה גם לנו אסון. בננו היקר דורי נהרג בתאונת צלילה ב- 10.3.01 והוא בן 24 בלבד. למדנו להכיר אותך דרך הורייך הנפלאים – ציפי ונתי. אותם אנו פוגשים דרך קבע בכל יום שישי ב"שכונה" שלך ושל דורי. שניכם ילידי פברואר, את ב- 9 בחודש ודורי ב- 27 בחודש. דורי נולד 3 שנים לפנייך. כשאת התחלת ללמוד בתיכון הדרים, דורי סיים אותו והתגייס לצבא. אם הייתם מכירים אז, בטוח שהייתם מוצאים נושאים משותפים ושפה משותפת. כמוך גם דורי אהב את החיים, אהב לעשות טוב לזולת והיה מוערך ע"י כל מי שפגש אותו, תמיד היה מוקף בחברים רבים, הוא אהב את הטבע, אהב לטייל, אהב מאד בעלי חיים וגם לו היה כלב שענה לשם ג'ימבו. אגב, הכרנו גם את הכלב שלך "זזה" ועכשיו גם את "טופי". ביום שישי האחרון היינו באזכרה שהורייך ערכו לזכרך. היית צריכה לראות כמה אנשים זוכרים אותך ואיך אוהבים אותך. הורייך חשבו על כל פרט ואביך נתן לכל אחד לוח שנה המוקדש לך באהבה רבה. היה מרשים ומכובד. אי אפשר להגיד יפה. איך אפשר להגדיר אזכרה לבחורה בת 18 כאירוע יפה היה מרגש. מי כמונו יכול להרגיש את הכאב שאופף את כל נימי נפשנו בכל רגע ובכל שנייה מהחיים, בזוכרנו את היקר והאהוב שנקטף ונלקח מאתנו בטרם עת. אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים, המוצלחים והיפים. אני מקווה שאתם נפגשים לפחות שם למעלה בעולמכם. אתם בלבנו ובנפשנו לעד – ילדים אהובים. אהובה – אמא של דורי |
|
- November 7, 2004 - Hod Hasharon, Israel |
| Miriam
Cohen |
| עדיין
תחת הרושם של מפגש בית הנצח שלך יערה, החברים הרבים, הדברים שנאמרו שיצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. האהבה הרבה אלייך, להורייך ומשפחתך. עם כזו עצמה של רגשות, את ודאי שומעת, רואה, מתבוננת, מחייכת ומעמיקה גומות ומן סתם מהרהרת: אלה הורי, זו משפחתי, אלה חברי. חולק זכרון עד. לוח שנה יפהפה, שנעשה במחשבה, בתשומת לב, בכאב, ביד אוהבת, ב ג ע ג ו ע י ם הלוח מנציח ביום יום מקסם אישיותך וכאב לכתך מדהים |
|
- November 6, 2004 - Hofit, Israel |
| זהר |
| עוד
שנה עברה, ואוטוטו אנחנו שוב מתכנסים לזכרך מדי פעם כשאני נעצר ושואל את עצמי כמה זמן עבר אני עושה חישוב פשוט: הגיל של יואבי פחות שנה. זו אותה שנה שטיפלת ביואבי שגדל כל כך מאז, ילד מקסים עם עיניים בורקות. ואיפה את יערונת? היכן את מבלה בימים אלה ואחרים? אנחנו מאמינים שבמשחק החיים והמוות כבר חזרת להתנסות שוב, ואת קרובה, נשמה עם תלתלי זהב. עדיין קשה לנו להבין מה יכולה להיות המטרה לקטוף את עלומייך בשיא הפריחה. יחד עם זאת הורייך ומשפחתך הם מקור השראה ליכולת מופלאה לחיות עם הכאב, לדבוק בחיים. מלמעלה, אנחנו בטח נראים קצת מגוכחים, תועים בשכחוננו, מוגבלים ביכולתנו לראות רק חלק קטן מהקיום. מצד שני, זוהי גם נחמתנו , שמעבר לצעיף, קיימים עוד רבדים ואיכויות בהם אנו מתקיימים ונפגשים. ובינתיים... יהי זכרך אהוב ! |
|
- November 5, 2004 - Israel |
| חני
דביר |
| ליערונת
שאיננה - ילדה - פייה ולכם שכואבים כל כך הלב נצבט בכאב ואין מילים מחבקים אתכם באהבה חני עמי והילדים |
|
- November 1, 2004 - Israel |
| Amir
kochavi |
| עוד
שנה עברה יערה. עוד שנה שבא היינו עסוקים. לטייל, לעבוד, לאהוב. עוד שנה שבה עשינו
כל כך הרבה, ואת רק הסתכלת. שש שנים, כאן בלעדייך, עושים דברים ואת, את מסתכלת. והריקנות מכה בלי להזהיר מראש. שש שנים של לעשות דברים ולדעת שלך לא הייתה ההזדמנות. הדמעות עולות שוב מול מסך המחשב והתמונה שלך, חרוטה בזכרוני, מרצדת בין הדמעות. נותן לרגש לעטוף אותי, נותן לכאב לחדור ולגעגוע הבלתי יאמן הזה לפגוע בי, פעם אחת בשנה, במודע. יערונת, את ממשיכה להקסים אנשים שלא הכירו אותך. יערונת, עולמם של אלו שזכו להכירך לעולם יהיה עולם טוב יותר אך עצוב יותר. ואני, בעולמי שלי, את איתי, בכל רגע ביום, בכל מקום. בזיכרונות קצרים, רגעים ספורים, מהכיתה, מהדשא בשיעורי אנגלית/מתמטיקה/ספרות, מבית הקפה הקטן שם ממול, ממסיבת הסיום בריקוד סוער ("אני יערה? השתגעת!? אני לא רוקד בכלל") לצלילי "גריז" ומהחולות של שיזפון... זהו ילדונת, צריך לסיים. שש שנים והדמעות עדין נשפכות ללא הגבלה. "שטויות" את תגידי ואז תסנני איזה "אוף" ואני אסמיק ממבוכה. אבל אני מתגעגע יערה, והנה, ככה בשקט, עוד שנה. שלך ילדה, ולזכרך. אוהב, אמירוש (כמה פעמים אני אגיד לך שזה מעצבן אותי כשאת קוראת לי ככה!?) |
|
- November 1, 2004 - Hod Hasharon, Israel |
| Hila
lewinger (Shifris) |
| הי
יערונת. זה לא ממש יום רגיל היום. יש מן כזה מתח. איך עוברים את היום הזה שוב? אז נתי וציפי לא הולכים לעבודה. גם דפנה החליטה לבוא הביתה. טל הלך לעבודה כדי לא לשקוע במחשבות. ואני, עושה דברים שגרתיים, מנסה להתקדם בכתיבת הצעת התיזה, מארגנת קלסרים, מרימה טלפונים, קובעת פגישות וכל מיני דברים להמשך השבוע. חוץ מזה - פשוט מוזר. איך בתוך שבוע "שגרתי" לכאורה משתלבות גם הכנות לאזכרה ביום שישי, לצד הרהורים ומיני מחשבות על הזמן שעובר? ודרך אגב יערה, ביום שלישי יש לי יום הולדת - נראה לי ששיגרה, געגועים, צער ושמחה לפעמים חייבים לבוא ביחד. מוזר, כנראה שככה זה בעולם. אוהבת אותך ואת כולם, הילה. |
|
- October 31, 2004 - hod hasharon, Israel |
| Bernie
and Barbara Weiss |
| We
love you and miss you everyday. Our thoughts and prayers are with you and your
family. Shalom |
|
- October 31, 2004 - Mundelein, IL USA |
| Adi
Timor |
| Tsipi
and Nati Following my email to you a few days ago, I wanted to write to you and remind you that no matter where I am in the world, I remember and my thoughts are with you, always Adi Timor |
|
- October 31, 2004 - washington, dc usa |
| Joe
Chaim and Margo Johnson |
| Dearest
Ya'ara, (Thank you for introducing us to this beautiful site of Ya'ara.) Without it, we would never have known you. You are a beautiful young lady, not only on the outside, but through your writings and your eyes, we can see that you are special on the inside. We are happy to have met your parents this past summer and are looking forward to seeing them in Israel this coming December again. On this day of rememberence for You, we will say special prayers for you and the loved ones you left behind. You have left us all with beautiful memories to remember you by and are an inspiration to all who see this site. Thank you Ya'ara for the way that you were and the way that your pictures and words have touched us all. Love always, Margo and Joe Chaim |
|
- October 29, 2004 - Toronto, ON Canada |
| באהבה |
| יערה,
כל כך הרבה פעמים ביקרתי באתר שלך שכבר הפסקתי לספור. כל כך הרבה פעמים ניסיתי לכתוב לך ופשוט הפסקתי באמצע. פשוט מדהים איך אפשר להרגיש, לאהוב ולכאוב אדם שמעולם לא הכרת. אז אם לא הכרנו, איך אפשר להרגיש בעוצמה כל כך אדירה את הנוכחות, הנועם היופי והשלווה שלך? תמונה אומנם שווה אלף מילים, האתר מדהים, הסיפורים מרגשים והמשפחה חמה ואוהבת אבל יש פה יותר. הרבה יותר. נדמה לי שמעולם לא הרגשתי ככה – תחושת פיספוס והחמצה. המהות שלך כיערה, כפרח עם ריח משכר שנקטף בטרם עת, העיניים שכל כך מעמיקות, מחבקות, אוהבות וחודרות הם אלו שגורמות לי להרגיש ככה. איך לא יצא לנו להכיר קודם? יש דברים שאין להם הסבר הגיוני. אני מזמן הפסקתי לנסות להבין איך הוא בוחר את האנשים שהוא לוקח מאיתנו. אני רק רוצה להודות על כך שלפחות הייתה לי ההזדמנות להרגיש אותך גם אם היא מזווית קצת אחרת, אולי קצת פחות שיגרתית. טוב לי לדעת שהייתה מישהי כמוך בעולם שלנו, טוב לי שיש מישהי כמוך בעולם שלי. את באמת יפה כמו מלאך ובאמת קסומה כמו פייה מהאגדות אך את הרבה יותר אמיתית ומורגשת. האזכרה הקרבה שלך, מחדדת קצת רגשות, ואולי גם לי אפשרה להשתחרר קצת ולספר שבלי כוונה, רק מעצם היותך את, הצלחת להשפיע, לחדור ולגעת בעוד אדם – בי. ציפי ונתי הא הובים, תודה שנתתם לי את הזכות להכיר את הבת שלכם. היא מדהימה ואתם מדהימים. מעיין |
|
- October 28, 2004 - Israel |
| Chai |
| לא
הכרתי את יערה אבל מקריאה והתבוננות נראה שאבדתם אוצר משתתף בצערכם תהיו חזקים |
|
- October 23, 2004 - ירושלים, Israel |
| Miriam
Cohen |
| ניבטות
אלי עינייך בכחול חכם מקרינות אושר ותקווה מחייכת בעצב וגעגועים אל גומות לחייך וחושבת שמעוצמה כזו של אהבה חיוכך לעד ירחף ודמותך על קסם אישיותך נטועים עמוק בתוכנו יערת דבש לעד יערונת "נומי פרח נומי" ניצן שרק נפתח הבטחה בתחילת התממשותה אל תהום של כאב וכיסופים מחבקת אתכם בחום ציפי, נתי, טל ודפנה מרים כהן |
|
- October 19, 2004 - Hofit, Israel |
| Bernd
L. |
| With
tears in my eyes I read the words and the story of Ya'ara. I hope she found a peaceful world full of light and joy and she eternally can admire the magic of a rising sun and enjoy the air's smell that she loved. |
|
- October 10, 2004 - Munster, Germany |
|
| |
|
|
| | Page
4 |
 |
